בלוטות אנאליות בכלבים ובחתולים

רוב בעלי כלבים וחתולים שמעו או כבר מכירים את ענין הבלוטות האנאליות/ השקים האנאליים בכלבים והחתולים; מדובר ברגע פחות נעים לחיה בעת הביקור בו מנקז הוטרינר את הבלוטות כשהן גדושות ולא מתנקזות מספיק בכוחות עצמן.

מהן הבלוטות האנאליות?

מדובר בשני שקים אנאליים היושבים מתחת לעור בשעה 4 ו8 יחסית לפי הטבעת. שני שקים אלו מייצרים חומר נוזלי שמופרש דרך צינורית מקשרת לפי הטבעת בזמן מתן הצואה. חומר זה מסמן את הצואה בריח ייחודי לכל אינדיבידואל. הריח הזה מהווה ״תעודת זהות״ של בעל החיים ומשמש אותו בסימון טריטוריה גם באמצעות הצואה. בע״ח שמרחרח צואה של כלבים אחרים מפתח תמונה או פסיפס ריחות מוכרים בטריטוריה שלו ויכול לזהות בקלות ריח של כלב חדש בשכונה. כך שלמעשה, הנוזל המופרש מהבלוטות האנאליות של כלבים וחתולים הינו בעל תפקיד ביולוגי מובהק. עם זאת, בעל חיים מבויית יכול לחיות מצוין גם ללא היתרונות שמקנות הבלוטות האנאליות בהקשר של תפיסת המציאות.

אילו בעיות רפואיות רלוונטיות לבלוטות האנאליות?

ישנן שלוש קטגוריות עיקריות של פתולוגיות המערבות את הבלוטות האנאליות בכלבים ובחתולים:
1. Anal sacs impaction כלומר מצב קל יחסית ושכיח, המהווה תנאי להתפתחות סיבוכים אם לא מטופל כראוי. במצב זה לא מתקיים ניקוז תקין של הנוזל המיוצר בבלוטות האנאליות – דבר המוביל להצטברות נוזל בתוך הבלוטה. על פני הזמן, מרכיב המים בנוזל נספג חזרה לגוף והופך את ההפרשה למצומצמת, סמיכה וצמיגה יותר דבר שמקשה אף יותר את הניקוז שלה. נמצא כי הסיבה המרכזית לחוסר ניקוז תלויה גם בדרגת המוצקות של הצואה: צואה מוצקה וגלל צואה קשיח וגדול שעובר בפי הטבעת מייצר לחץ מכאני גדול יותר על הבלוטות האנאליות ומאפשר את ניקוזן. שלשול בן כמה ימים ומעלה על רקע משתנה, יכול לגרום מצב של anal sacs impaction.
2. Anal sacculitis/infection כלומר הזדהמות של הבלוטות האנאליות כסיבוך של impaction והווצרות דלקת בבלוטות האנליות. מקרים ינועו מדלקת קלה עד כדי אבצס גדול ומזוהם המכיל מוגלה בחלל הבלוטה האנאלית הנפוחה ממילא. לעיתים כאשר הלחץ באבצס גדל – האבצס יכול להתפוצץ. ההתפוצצות של אבצס בלוטה אנאלית יהיה ברוב המקרים החוצה על פני העור שמעל הבלוטה ( שעה 4 או 8 יחסית לפי הטבעת) או במקרים פחות שכיחים כלפי פנים לרקמת התת עור מסביב לבלוטה. מצב זה נקרא פיסטוליזציה – כלומה התפוצצות האבצס. הערה חשובה (גם לוטרינרים שקוראים את הטקסט הזה) לא לבלבל בין אבצס בלוטה אנאלית שעשה פיסטולה לבין מחלה אחרת לגמרי הנקראת prineal fistula – מחלה המערבת בלוטות פרינאליות אפוקריניות אחרות סמוכות לבלוטות האנאליות שמקורה בבעיה אוטואימונית אופיינית לרועים גרמנים בד״כ (אך לא רק) ומטופלת בתרופות אימונוסופרסיביות מקומי וסיסטמי או כירורגית במקרים עקשנים.

3. גידול בבלוטה האנאלית
AGASACA – Apocrine Gland Anal Sac Adenocarcinoma
מדובר בגידול של תאי האפיתל המרפדים ובונים את הבלוטה האנאלית. ברוב המקרים יהיה חד צדדי, יכול להיות קטן מאוד עד בלתי נראה וברוב המוחלט של המקרים בעלת קריטריונים מובהקים לממאירות הן ברמת האבחון ההסטופתולוגי הן ברמת ההתנהגות הממאירה והנטיה לפולשנות מקומית ולשליחת גרורות מרוחקות. לצערנו, למעשה לא קיימים כמעט כלל גידולים שפירים בבלוטות האנאליות. הסימנים העיקריים במקרי AGASACA יהיו נפיחות ואדמומיות חד צדדית ללא תוכן רב של הבלוטה ( שכן אין מדובר בבעית ניקוז כלעיל), ובחלק של עד 50% בכלבים תיתכן עליה של הסידן בבדיקת כימיה של הדם עקב תופעה הנקראת paraneoplastic syndrome בה משתבש חילוף החומרים של הסידן בגוף עקב הפרשת חלבון על ידי הגידול בשם PTHrP המדמה פעולת הורמון אחר הגוף שמעלה בדרכים שונות שלא נפראן כאן את רמות הסידן בגוף). קרצינומות של הבלוטות האנאליות נוטות לשלוח גרורות וקיים בד״כ יחס ישר בין גודל הגידול לסיכוי שישלח גרורות: ככול שעובר הזמן והגידול גדל – כך ההסתברות לשליחת גרורות גדלה. המקומות הראשונים והעיקריים שיקבלו את הגרורות הן קשריות הלימפה medial iliac שגדלות מאוד ויכולות להיות מורגשות קלינית בבדיקה רקטאלית או באולטראסאונד.
הערה חשובה: יש להבדיל בין AGASACA המערב את הבלוטה האנאלית וברוב המקרים הוא בעל התנהגות ממאירה – לבין סוג גידולים אחרים באיזור פי הטבעת (הנקרא בלטינית פרינאום perineum) כגון Hepatoid cells tumor המערב בלוטות אפוקריניות סמוכות לבלוטות האנאליות אך לא אותן והם ברוב המקרים גידולים שפירים המושרים הורמונאלית על ידי טסטוסטרון בכלבים וחתולים לא מסורסים וברוב המקרים סירוס כקו טיפולי ראשון מהווה את הפתרון לבעיה.

הסימנים הקליניים יכולים להיות תלונה על גרירת הטוסיק על הרצפה ״ הכלב גורר את הטוסיק על הרצפה״ ונפיחות/אדמומיות חד או דו צדדית באיזור פי הטבעת של הכלב/חתול/ דימום הפרשה על פני העור. הסימנים יהיו די דומים בכל אחת מהבעיות שפורטו לעיל ולכן יש חשיבות גבוהה לבדיקה יסודית של הבלוטה ברוב המקרים יהיה מדובר בimpaction או בדלקת – אך במידת החשד בגידול, יהיה מקום לבצע דיגום של הרקמה והערכה מיקרוסקופית במרפאה (ציטולוגיה) או במעבדה (ביופסיה מלאה)

כיצד מטפלים בבעיות הקשורות לבלוטות האנאליות ?

מרגע שאובחנה הבעיה באופן מובהק הטיפול משתנה כתלות בבעיה:

1. Anal sacs impaction: ניקוז בלוטות אצל הוטרינר, שיטפת הבלוטה ומזון עם סיבים תזונתיים בכמות גבוהה יותר למיצוק הצואה או שימוש בתוספי תזונה ליצירת גללי צואה קשיחים יותר. הערה: רצוי להימנע מלבצע זאת בבית באופן עצמאי שכן חוסר מיומנות יכול לגרום לסבל מצד הכלב/החתול וכשלון בהליך.

2. Anal sacculitis : ניקוז, שטיפה, טיפול אנטיבוטי מקומי ושקילת טיפול סיסטמי ותזונה עם מרכיב סיבי גבוהה יותר. במקרים עקשניים שלא מגיבים לטיפול תרופתי ניתן להסיר את הבלוטות האנאליות בניתוח. לניתוחים אלו יש מספר סיבוכים אפשריים ואלו צריכים להיעשות על ידי ידיים מיומנות.

3. AGASACA: ראשית עם האבחון – יש לבצע קביעת שלב על ידי שלילת/ אישוש ואיתור גרורות בעיקר ע״י אולטראסאונד בטן וצילום חזה. במידה ויש גורורת יש לשקול שילוב יעוץ אונקולוגי ושקילת טיפול כימותראפי במקביל להסרה כירורגית של הבלוטה הנגועה בסרטן ושל בלוטות הלימפה הרלוונטיות הנגועות ברוב המקרים.

יש לך שאלה?

השאירו לנו שאלות ואנו נשיב לכם בבלוג שלנו :)

מאמרים אחרונים

לקביעת תור

רשמו לנו מתי תרצו להגיע ונחזור אליכם לאישור סופי של התור, יום נעים:)