קרציות


הקרצית השכיחה ביותר על הכלב וגם על החתול היא קרצית חומה (המקבלת לעתים גוון אפור) בשם rhipicephalus sanguineus
כמו הרבה טפילים גם כאן – שם ארוך ומסובך שמסביר  כי מדובר ביצור קטן שיכול לגרום לנזקים גדולים מבחינה בריאותית.

מחזור החיים של קרצית הכלב מתחיל בהידבקות לעור הכלב/החתול, מציצת דמו, התנפחות ונפילה ארצה. על הארץ מטילה הנקבה ביצים (יכולה להטיל עד 5000 ביצים) ואז היא מתה. הביצים בוקעות ומהן יוצאות הלארוות (קרציות קטנות מאוד ולא בוגרות המתפתחות לנימפות שהן כבר יותר בוגרות . מעבר משלב התפתחותי אחד למשנהו תלוי בעליה על המארח (כלב/חתול במקרה שלנו אך גם פרות, סוסים, כבשים וכמעט כל בעל חיים בעל דם חם או קר) ומציצת דמו המאפשר את אספקת המזון הדרוש להתפתחות הקרצית הבוגרת שיכולה להטיל ביצים בעצמה ולסגור מעגל.

למה זה רע לכלבים?

כמובן שההשפעות השליליות של הטפלות הקרצית לעור הכלב קשורה בפעולת מציצת הדם ולה השלכות מסוימות:
1. סטרס עקה לכלב/חתול עקב העקיצות והגרד העז בעקבותיו.
2. התקפת קרציות מאסיבית יכולה להוביל לאנמיה ישירה כתוצאה מאיבוד דם (גורים קבוצת סיכון עקב גופם הקטן).
3. העברת מחלות חיידקיות שהשכיחה בהן היא קדחת הקרציות. אך ישנן עוד מחלות המועברות ע”י קרציות כמו מחלת ליים ,שיכולה לפגוע באנשים ואינה שכיחה בארץ, Babesiosis /Pyroplasmosis מחלות טפילים חד תאיים הגורמות לאנמיה המוליטית (כתוצאה מפגיעה בתאי הדם האדומים ועוד מחלות נוספות.

קדחת הקרציות.

קדחת הקרציות היא מחלה חיידקית הנגרמת התוצאה מהידבקות בחיידק תוך תאי קטן ,בשם Ehrlichia canis , מקרצית נגועה וחודר לזרם הדם אגב מציצת דם המארח.
חיידק קדחת הקרציות גורם לשרשרת הפרעות ואי סדרים בעל מסלול תלת שלבי בתלות בזמן שהותו בגוף המארח.
1. השלב האקוטי .
השלב הראשון של קדחת הקרציות שיכול להמשך כמספר ימים . שלב זה מאופיין ע”י סימני מחלה כלליים ואפשרות לדימום במקומות שונים (מהאף, לחלל הבטן, למפרקים, ייחום מדמם שלא מפסיק, דימום בעין ועוד..) . שלב זה ניתן לאבחון ע”י הוטרינר באמצעות בדיקת דם המראה שינויים טיפוסיים בספירת הדם ובדיקה לאיתור החיידק. אבחון מדויק של המחלה יוביל לפגיעה ישירה בחיידק באמצעות טיפול אנטיביוטי ייחודי למספר שבועות ובדיקת דם לאחר מיכן לווידוא העלמות החיידק.
שלב זה לא תמיד מתרחש וגם אם כן מתרחש לעתים קשה מאוד להבחין בו בעין לא מקצועית.
שלב זה מסתיים כעבור מספר ימים והכלב חוזר לסורו. ואז הבעלים מניחים שהכול בסדר וה”וירוס עבר”.
אלא שלא כך הם פני הדברים. למעשה המחלה עברה לשלב הבא. השלב התת- קליני.

2. השלב התת-קליני.
השלב השני  של קדחת הקרציות. יכול להמשך כחודשים. בשלב זה הכלב אינו מראה סימני מחלה אך החידק פועל בגופו של הכלב. עיקר הפגיעה החיידקית של שלב זה היא פגיעה במח העצם ודיכויו. גם בשלב זה ניתן לאבחן באמצעות בדיקת דם כלבים מודבקים. מאחר ובשלב זה התנהגות הכלב נורמאלית לחלוטין – רוב האבחונים ההמטולוגיים בשלב זה הינם מקריים (בדיקת דם שגרתית לפני הרדמה, בדיקת דם שגרתית לחיות גריאטריות וכו’) .  גם בשלב זה ניתן לטפל באופן ממוקד ולמגר את החיידק תוך ניטור והערכת מצב אודות תפקוד מח העצם. המעבר משלב תת – קליני (הפיך) לשלב הבא (הכרוני והבלתי הפיך) הוא עניין של זמן במידה והמחלה לא מטופלת .

3. השלב הכרוני.
השלב השלישי והאחרון של קדחת הקרציות. שלב זה מתאפיין בדיכוי מאסיבי של מח העצם על כל ענפיו
א. היעדר ייצור של כדוריות דם אדומות – אנמיה כתוצאה מאי ייצור.
ב. היעדר ייצור של תאי דם לבנים – פגיעה חיסונית.
ג. היעדר ייצור של טסיות דם – פגיעה בתפקודי הקרישה.

בשלב זה ברוב המקרים הסימנים הקליניים של המחלה חוזרים והנו בלתי הפיך.
ניתן להקל על הכלב וישנן תרופות המעודדות ייצור תאי דם. אך באופן כללי בשלב זה מתאפיין בפרוגנוזה לא טובה.

מניעה של הידבקות בקרציות היא הרפואה הנכונה במקרים הללו.
המניעה מתבצעת ע”י שימוש של תכשירים שונים אותם ניתן להשיג במרפאה הוטרינרית ולקבל הסבר והדגמה מהוטרינר .

צוות בית חולים פלורנטין